יומן המסע של עדי

נחתנו בשדה התעופה המרוחק כ-45 דקות נסיעה מהבירה קולומבו. הנהגים שנמצאים בשדה התעופה ויזמינו אתכם לשבת איתם הם נהגים המורשים על ידי הממשלה. נכון, הם עשויים להיות יקרים יותר אך הנסיעה איתם יותר בטוחה. אם אתם מתכננים טיול של כמה ימים עדיף לסגור "דיל" כבר בשדה התעופה, שיכלול את כל מה שתדרשו לו: מלון ולינה לנהג. ניתן להתמקח על המחיר ולהוריד כמה עשרות אחוזים, סוכנות נסיעות טובה הנמצאת בשדה שייכת לבחור בשם דוון.

יצאנו לדרך ולאחר כשעה וחצי, הגענו אל פינאוולה, חווה לטיפול בפילים יתומים. כרטיס כניסה בודד עלה 1000 רופי, שהם כמעט עשרה דולר. לדענו זה ממש לא שווה את הכסף כי חוץ מהנהר היפה אין שם כלום. לאחר הפילים ממשיכים לעבר קנדי.

קנדי היא העיר השנייה בגודלה בסרי לנקה והיא ממוקמת בתוך רכס הרים. מדובר בעיר יפה וגם הנוף בחלקים מסוימים מהדרך אליה עוצר נשימה. המלון שבחרנו היה amaya hils - מלון מצוין שנמצא מעל קנדי, כעשרים דקות נסיעה. האווירה שלווה, וניתן ליהנות במלון ממסג' מצוין. לאחר שהתמקמנו החלטנו לרדת לסיבוב בקנדי. התחנה הראשונה הייתה בכניסה למקדש , שם במחיר 300 רופי, נערכה הופעה יפה של רקדנים, שאף הלכו על גחלים. נקודה יפה נמצאת בסמוך למקדש היא האגם הענק ממנו יוצאת המזרקה. כמעט ולא ניתן לפספס את האגם שבשעות הערב והלילה, עם האורות שסביבו, יוצר מראה מיוחד.

ליד מקום ההופעה ישנו מקדש שמסביב לו מדשאות יפות - שווה ביקור. על כניסה למקדש ויתרנו. למחרת ערכנו ביקור בגנים הבוטניים,אחת האטרקציות בעיר קנדי. אפשר להגיע גם באוטובוס עד לכיכר השעון. הגנים נמצאים בפרידיניה – פרבר של קנדי. 600 רופי למבוגר, 300 לסטודנט , ונכנסים לגן ענק, שופע עצים מיוחדים, פרחים ושיחים נדירים, פינות חן רומנטיות, שמושכות למקום זוגות רבים.

טיול בשווקים בקנדי הוא חוויה. ההמולה ברחוב רבה ולמרות האווירה שיכולה להראות מלחיצה אין מה לחשוש. המקומיים נחמדים ומסבירי פנים. בשוק מצאנו כמעט הכל: בסטות פשוטות של בגדים וכלים שונים, חנויות חשמל ואלקטרוניקה, חנויות לכלי בית ומתנות וכמובן תיקים ובדים מכל מיני סוגים ומקורות. כמובן שגם בשוק ניתן להתמקח.

הגלישה באי נחלקת לשני אזורים עיקריים, ששניהם מספקים גלים בתקופות השונות של השנה. הצד המזרחי של האי נקרא ארוגם ביי arugam- bay) ),והגלים הטובים בו הם בין מאי לאוקטובר, הצד המערבי נקרא היקדואה (Hikkaduah) והעונה הטובה לגלישה שם היא מנובמבר עד מרץ.

הנסיעה לארוגם קשה מאוד, המקום קסום ונחשב לגן עדן לגולשים, ניתן למצוא אפשרויות לינה נוחות ממש קרוב לחוף. בחוף יש מסעדה קטנה שהיא תחנה נוחה לבלות בה את רוב היום. בשנים האחרונות המקום הפך די פופולארי לישראלים. ציוד גלישה למכביר מצאנו בחנות של הוקי, שגם מתקן גלשנים. מה שחשוב להביא הוא שעווה, ערכת תיקונים, ליש נוסף, סט חרבות נוסף. תיק עזרה ראשונה הוא מצרך חשוב מאוד לטיפול בחתכים הנגרמים מהריף. בגלל האזור הפצעים לא מגלידים בקלות, ואם לא מטפלים בהם כראוי הם עשויים להתפתח לזיהומים מסוכנים. נעלי גלישה יכולות להיות פתרון מצוין לבעיה, נעליים חדשות כאלה יעלו בחנויות הגלישה כ- 300 שקלים.
טיפ חשוב: עד לאחרונה הירדנים מחברת התעופה "רויאל ג'ורדיניאן", היו מחייבים בחמישים דולרים בעבור כל קייס (מנשא לגלשנים), כיום פותחים את הקייס והחיוב מתבצע על פי מספר הגלשנים , כאשר כל גלשן מחויב בחמישים דולרים לכל כיוון.

מלבד נקודת הגלישה המרכזית (main point ), ישנן עוד מספר נקודות גלישה באזור. הראשונה היא פוטוביל - כפר הנמצא במרחק של כ-20 דקות נסיעה בטוק טוק (רכב עם שלושה גלגלים ומנוע קטן מאחורה.  בהודו יש רבים כאלו בדיוק ובתאילנד יש את הגרסה הגדולה יותר), הגל עצמו טוב.

נקודה נוספת היא "חוות הבוטנים" (peanuts- farm ), המרוחקת אף היא כ-20 דקות נסיעה מארוגם ביי, הגל פה הוא חלש יחסית, טוב למתחילים ונשבר על קרקע חולית, הדרך היחידה להגיע לשם היא באמצעות נהג "תוק תוק" שאיתו קובעים כי יבוא לאסוף אתכם לאחר הגלישה.

אזור הגלישה השני הוא היקדואה. הכפר מרוחק כ-4 שעות נסיעה משדה התעופה, טיפ חשוב- באמצע השבוע רצוי ועדיף בהחלט לעשות את הנסיעה להיקדואה באמצעות רכבת. הנסיעה לוקחת פחות משעתיים, ועולה הרבה פחות. במחיר של 120-150 רופי ניתן להגיע לכפר. היקדואה שונה לגמרי מארוגם ביי. ככל שנכנסים לעונה הכפר מתמלא ביותר ויותר גולשים ומטיילים. המקום מלא בתיירים ניתן למצוא בכפר גם מלונות מפוארים לצד הגסט האוסים הפשוטים. היקדואה יקרה באופן משמעותי מארוגם ביי וחשוב לדעת את זה. המחירים בחודש נובמבר זולים בהרבה מהמחירים בדצמבר ובינואר. במקום חיי לילה תוססים במיוחד בסופי שבוע.

בחוף עצמו ישנן כמה נקודות גלישה, הנקודה המרכזית נמצאת בסמוך למסעדה הנקראת ממבו. הגל נשבר על ריף. הריף כאן אומנם פחות חד מבארוגם ביי אך ניתן להיתקל בו הרבה יותר בקלות. עם זאת אם נזהרים הוא לא אמור לסכן את הגולשים. הגלים בהחלט טובים. סמוך לפוינט המרכזי יש עוד כמה נקודות גלישה.

כשעה וחצי נסיעה מהיקדואה ישנו כפר בשם מידגמה, המקום די מבודד עם מספר מועט של גסט האוסים. כרבע שעה נסיעה משם ישנה עיירה בשם ווילגמה. שם יש שוק גדול שבו השגנו את כל הדרוש לנו כולל אינטרנט וטלפון. שם ישנן כמה נקודות גלישה. מלבד מידגמה ישנו חוף שנקרא "קבלנה", גלים טובים לא למתחילים.

טרקים: לאחר שעוזבים את קנדי ניתן להמשיך לעבר דמבולה, המרוחקת כ-70 קילומטרים מקנדי. האטרקציה הגדולה שם היא מקדש הסלע של דמבולה, שאותו ציווה המלך לחצוב לכבודו לפני כ-2,500 שנה. במקום המון ציורי קיר. כשמגיעים למקום נתקלים בפסל בודהה ענק ומרשים. לאחר טיפוס קצר הגענו למקדש אחד מני רבים של הבודהה בסרי לנקה. בכניסה התבקשנו להוריד נעליים על מנת להיכנס למקדש. עובדה חשובה לציון היא מספר הקופים הרב שנמצא בדרך למקדש במדרגות המובילות אליו. הם לא מזיקים. במקדש יש פסלי בודהה בכל זווית ובכל גודל אפשרי.

צוק סיגריה הוא היעד הבא. סיגריה היא בעצם עיר הבנויה על סלע ענק בגובה של כ-200 מטרים. המלך קשיאפה בנה את המצודה במאה החמישית לספירה, לאחר שרצח את אביו וגנב את כתר המלוכה מאחיו הבכור. בדרך למעלה הוא הקיף את עצמו בתעלות של מים, על מנת שאחיו לא יוכל להשיגו. מחיר הכניסה גבוה ביותר יחסית לאטרקציה התיירותית ועומד על כעשרים דולרים. הדרך למעלה עוברת בגנים ובסלעים בצורות שונות. שתי צורות מעניינות הן סלע בצורת נחש קוברה וסלע בצורת עכבר שאותם ראינו במהלך הטיפוס. הטיפוס יפה מאוד ולכל אורכו ישנם דברים מפתיעים ומעניינים לראות, ובמהלך הטיפוס מקומיים מסבירים בנחמדות על המקום וכאילו רוצים לשמש כמדריכים. קחו בחשבון שאם אתם משתפים פעולה הם ידרשו תשלום על השרות שנתנו לכם. הטיפוס עצמו אורך כשעה והוא מרשים למדי. כדאי מדי פעם לעצור ולהסתכל על הנוף הנשקף מלמעלה. סיגריה זהו המקום היחיד בסרי לנקה שבו יש זכר לציורים חילוניים. על ההר בדרך לפסגה ישנם ציורים של נשים חשופות חזה שנשתמרו מאז בניית המקום. סיגריה זכתה לקבל את התואר "אתר מורשת עולמית" של אונסק"ו, והמקום מכונה "הפלא השמיני של העולם", עובדה אשר גורמת לסרי לנקים לגאווה רבה. כשהגענו לפסגה, נוף מרהיב של ג'ונגלים ירוקים נשקף מול עיננו. גם אגמים המפוזרים בלב הג'ונגל נגלו לעיננו. סגריה היא חוויה שאסור לפספס בביקור בסרי לנקה.

למחרת המשכנו אל היעד הבא – העיירה נורה אליה, שאותה נוהגים להשוות לעיירות באירופה עקב מיקומה על ההרים ומזג האוויר הקריר שבה. היא ממוקמת בגובה של כ-1800 מטרים. הנסיעה מאזור דמבולה לנורה אליה היא ארוכה ולוקחת כחמש שעות. למעשה מדובר בטרק בנסיעה. הנסיעה מרתקת ובה נופים יפים ביותר. בדרך לעיירה עצרנו במפעל התה של סרי לנקה, הנחשבת ליצרנית התה הטוב בעולם. זכינו להסבר מורכב ומקיף על תהליך ייצור התה מפי מדריכה מקומית נחמדה וידידותית. ההסבר הוא ללא תשלום אך נהוג ורצוי להשאיר טיפ של 100 רופי. ניתן גם לקנות תה בחנות שבסמוך למפעל.

נורה אליה שונה כמעט לחלוטין מהמראות הרגילים בסרי לנקה וכך גם מזג האוויר. הטמפרטורה בעיירה נמוכה בצורה משמעותית מכל המדינה והיא עומדת על פחות מ-20 מעלות. יחד עם רוח מההרים נוצר מזג אויר מעט חורפי המצריך שרוול ארוך אם חשקה נפשכם בטיול לילי בעיירה. העירייה אומנם רחוקה מלונדון אך היא עושה מאמץ להידמות לה. פנסי הרחוב והמדרכות מנסים לשוות לה מראה אירופי. העיר מלאה בחנויות אך גם פה בניגוד לאירופה, ירדפו אחריך הסוחרים השונים ויציעו את מרכולתם. מלון מומלץ באזור הוא ההיל קלאב (hill club ) המזכיר אחוזה בריטית מפוארת.

המקום מוקף במדשאות ונמצא למרגלותיו של הר הטובל בירוק. במלון שירתו אותנו על פי המסורת הבריטית והמוזיקה בחדר האוכל בהחלט עלולה להזכיר אצולה. לאחר נורה אליה עברנו במקום הנקרא "סוף העולם". טיפסנו לצוק אשר מפסגתו ראינו תהום אשר הסוף שלה לא נראה ומה שראינו ממנו זוהי שכבת עננים, ומכאן שמו של המקום שנחשב לאטרקציה ולאחד המקומות היפים בסרי לנקה.

מסוף העולם המשכנו בנסיעה של כחמש שעות לקולומבו. הנסיעה עצמה היא סוג של טרק באוטו ויפה מאוד. קולומבו היא עיר יחסית צפופה כיאה לעיר במדינת עולם שלישי. המצב הפוליטי בסרי לנקה הוא בעייתי במיוחד עקב המלחמה המתנהלת בין המחתרת הטמילית לבין השלטון. בקולומבו היו מספר לא מבוטל של פיגועים, אבל אנשי המחתרת אינם פועלים נגד תיירים. המציאות הזאת מכריחה את המדינה להציב שמירה ברחובות העיר ובכל פינת רחוב עומד חייל עם נשק עם המחסנית בפנים על כל צרה של תבוא, באופן פרדוקסאלי דווקא מציאות החיילים משרה בטחון על התיירים. בקולומבו ישנן שכונות עוני יחד עם שכונות פאר ויוקרה של המעמד העליון, ערכנו טיול רגלי ארוך בעיר והוא מעניין במיוחד ומומלץ.

טרק נוסף וקשה במיוחד הוא אדמס פיק, שעל פי המסורת הבודהה היה נוהג לבקר במקום ושם יש סימני רגליים שלו. טיפסנו כ-5000 מדרגות (יש הטוענים 6000) בטיפוס שהתחיל לפנות בוקר בסביבות השעה 3 והגענו למעלה על מנת לראות את הנוף היפה בשעת הזריחה. בלילה שלפני ישנם מספר גסט האוסים ללינה, ואין באזור בתי מלון.

ישנם טרקים נוספים שאותם ערכנו באזור הדרום. העיירה גלה (gale ) עשירה בעתיקות ובמבנים יפים. גם העיירה מיריסה באזור היא מקום נחמד מאוד ומתאימה גם לגולשים, שם ישנם גלים שנשברים בתוך מפרץ. יש שם חוף ים פשוט מדהים ותצפית יפה על האי, שאליה הגענו לאחר טיפוס על הר שמפסגתו נשקף נוף מרהיב. בערב אפילו יש פאב שפתוח על חוף הים.

טרק נוסף המוגדר יותר כטיול חביב ערכנו בסיור ממידגמה לכיוון קבלנה על החוף. בדרך ראינו מפרצים קטנים ומקומות נחמדים. לאחר ההליכה נרגענו בכניסה למים באחד מהם.